¹ ראה המצויין לעיל (תהלים ל״ג:ג׳).

² כ״כ רד״ק. ובנדפס פירש ׳שיהיו נבדלים זה מזה במעלה, וישיר כל אחד מהם להלל ולהודות לשם ה׳ ולהתפלל על עצמו ועל זולתו, איש כפי מעלתו ומדרגתו׳.

³ בנדפס פירש שנענה בקיבוץ גלויות.

⁴ במחזה דניאל על ארבעת המלכויות: ׳חזה הוית [רואה הייתי] באדין מן קל מליא רברבתא [אז מחמת קול דברי הגדולות] די קרנא ממללא [שה׳קרן׳ היתה מדברת, וזוהי ה׳קרן׳ שרמזה לאדום], חזה הוית עד די קטילת חיותא והובד גשמה ויהיבת ליקדת אשא [רואה הייתי עד שבעבור זה שדיברה גדולות נהרגה החיה ונאבד גופה וניתנה לשריפת אש], ושאר חיותא העדיו שלטנהון [וגם לשאר שלושת המלכויות שנראו במחזה בצורת חיות, הסירו מן השמים את ממשלתן]׳. וכ״כ בבמדבר (כד כ): ׳[ואחריתו] עדי אובד – אף על פי שמלכות כל האומות תכלה לעתיד כאמרו וּשְׁאָר אומיא ולישניא הֶעְדִּיו שָׁלְטָנְהוֹן, מכל מקום לא תכלינה האומות לגמרי׳, ואלה יהיו משרתי ה׳שרידים׳. וראה מש״כ לעיל (תהלים ק״ט:ח׳).

⁵ נראה כתוב במקום מחיקה.

⁶ בזמן הזה ישרתו את השרידים אשר ה׳ קורא שיהיו כתובים לחיים ויזכו לגור בירושלים לעתיד, וכמו שניבא ישעיה (סא ה) ׳ועמדו זרים ורעו צאנכם ובני נכר אכריכם וכורמיכם׳, ואחרי כן (פסוק ו) ׳ואתם כהני ה׳ תקראו משרתי אלהינו יאמר לכם׳, וכמו שכתב רבינו בכ״מ שזה נאמר על ׳השרידים אשר ה׳ קורא׳ שיישארו לעתיד לבוא, שעליהם אמר ישעיה (ד ג) ׳והיה הנשאר בציון והנותר בירושלם קדוש יאמר לו כל הכתוב לחיים בירושלים׳.

⁷ נוסף בין השורות, וגם השי״ן הממוסגר בהמשך נוסף.

⁸ בישראל בינם לבין עצמם.

⁹ בנדפס: ׳מלשון רמיה – מלשון ׳רומה קשת׳ (ירמיה ד׳:כ״ט), ובבראשית (מט כג): ׳וישטמוהו רובי חיצים – בעלי לשון הרע׳.

¹⁰ ברשימת הכללים: ׳אמר הגאון, יש הפרש בין ׳מוציא דיבה׳ ו׳מביא דיבה׳, ׳מביא דיבה׳ הוא שאומר האמת, אבל מביא הדיבה, והוא רע, ו׳מוציא דיבה׳ הוא המוציא דיבת שקר׳.

¹¹ לפי הנדפס נאמר אל ה׳.

¹² במקום מחיקה.

¹³ ׳ויש מפרשים, משך הוא קדר, וקראם כן לפי שהם מושכי קשת, ופירושו, גרתי עם משך וכו׳, ויש מפרשים משך – האומה אשר היא מבני יפת הנזכרת בתורה (בראשית י׳:ב׳), ואמר יוסף בן גוריון כי הם בני טושכאנא [טוסקאנה] והם באמונת הנוצרים, וזכר משך – בעבור מלכות אדום, לפי שרומא היא במחוז טושכאנא, וזכר קדר – בעבור מלכות ישמעאל, והנה זכר שתי מלכויות, שישראל גולים ביניהם׳ (רד״ק). וראה מש״כ בפירוש שיר השירים (א ה) עה״פ ׳כאהלי קדר׳.

¹⁴ כ״כ אבע״ז ש׳רבת׳ כמו ׳רבה׳, ׳וזה רמז לאורך הגלות׳.

¹⁵ ע״פ ויקרא (טז טז).

¹⁶ שלא אמר ׳לְמלחמה׳ בשו״א, אלא ׳לַמלחמה׳, והפת״ח במקום ה״א הידיעה, והיא המלחמה הידועה, שרוב גזירותיהם לא היו אלא לבטל את ישראל מתורה ומצוות, ראה לעיל (תהלים יג א-ג) ובמצויין שם.